הורים יקרים, שלום וברכה!

שנינו במשנה בפרקי אבות:

רבי יעקב אומר: המהלך בדרך ושונה  ומפסיק ממשנתו ואומר: 'מה נאה אילן זה ומה נאה ניר זה' - מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו.

אבל מאידך, כבר פסק השולחן ערוך (אורח חיים רכו, א) כי הרואה אילנות בימי ניסן צריך לברך "שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובים ליהנות בהם בני אדם" .

אם כן, היש לנו להתפעל מיפי הבריאה או לא?

רבנו, הרב צבי יהודה קוק זצ"ל, מסביר במאמרו "נויו של אילן", כי המהלך בדרך ומפסיק ממשנתו, כלומר יוצר הפסק בין משנתו לבין "מה נאה אילן זה", הוא אינו מבין כי הבריאה כולה היא יציר כפיו של הבורא, ומחברת אותנו אליו, הרי הוא כאילו מתחייב בנפשו.

"עץ חיים היא", ותורת חיים היא. והתורה מולידה חיים בנפש האדם, בנפש האומה כולה ובבריאה בשלמותה.

בסייעתא דשמיא גדולה, התלמוד תורה קיים כבר למעלה מעשור, ומחנך לאהבת התורה ולימודה, להתרגלות במידות טובות ונעימות, ולשאיפה ורצון מתמידים לעבודת ד', תוך חיבור לחיים ולתורת החיים.

"וזכני לגדל בנים ובני בנים, חכמים ונבונים, אוהבי ד' יראי אלוקים, אנשי אמת, זרע קודש בד' דבקים.
ומאירים את העולם בתורה ובמעשים טובים, ובכל מלאכת עבודת הבורא"

בברכת התורה,

הצוות החינוכי                                                                                        משה שטיינר

                                                                                                                 מנהל